הסכם ממון נועד לאפשר לבני הזוג להסדיר ביניהם את ענייני הרכוש במקרה של פירוד.
ברירת המחדל במידה ולא נערך הסכם הינו חוק יחסי ממון שחל על זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974 ולפיו יחולק ביניהם הרכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים באופן שווה למעט מקרים חריגים.
זוגות רבים מעוניינים להסדיר את ענייני הרכוש ביניהם עוד טרם נישואיהם באמצעות הסכם ממון ולהימנע מהתדיינות בבית משפט. כך למשל כאשר מי מבני הזוג מעוניין להבטיח שרכוש שצבר טרם נישואיו יישאר בבעלותו גם לעת פירוד. בני זוג שמתעתדים להינשא פעם שנייה מעוניינים להבטיח שהרכוש שהביאו עמם מנישואיהם הקודמים יישאר בבעלותם ו/או יועבר לילדיהם מבלי שיתחלק עם בן הזוג החדש.
הסכם ממון איננו חל רק לגבי רכוש שנצבר בעבר אלא ניתן גם לקבוע הוראות בנוגע לרכוש שיצברו בני הזוג בעתיד ויתירה מזאת להסדיר מנגנונים שיקבעו באלו תנאים הרכוש יהא משותף או נפרד.
הסכם ממון שנחתם טרם הנישואין ובמהלך הנישואין ניתן לאשרו בשני מקומות: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, במידה וההסכם נחתם טרם הנישואין ניתן לאשר גם אצל נוטריון.
